אצל הקולגות האמריקאיים שלנו מזמן נהוג כלל "שלוש השניות". לפיו, אם תיגש לבחורה במשך 3 שניות מהרגע בו הבחנת בה, ההסתברות לכך ששיחתכם תזרום גדלה פי שתיים ואף יותר.
עיקרון שלוש השניות מתבסס על כך, שהבחורה לא מספיקה לעבד את המתרחש, לא מספיקה לחשוב, ולכן אותה יותר קל "להוליך אחריך".
אחת השיטות המוצלחות ביותר להכיר בהתאם לעיקרון זה, היא כאשר הגבר מזהה את הבחורה שעוברת כמכרה ישנה. ברור שלא חובה באמת להכיר אותה. משפטים כגון "שלום לך, יש לנו מזל היום…" או "אהלן, לאן נעלמת לי?" מפתים את הבחורה להתחיל בשיחה. התוצאות הכי טובות מתקבלות אם תאמין באמת ובכנות שאתה מכיר אותה, לדוגמה על ידי קישורה החזותי למישהי שאתה באמת מכיר. אתה יכול לקרוא לה בכל שם שתרצה, ואחרי זה לספר בפרטי פרטים על הבחורה שחשבת שזאת היא. יש בחורות שמתחילות לשחק איתך את המשחק, ואז זה הכי מעניין.
כקינוח אציע לך שיטת היכרות, שתצחיק 9 בחורות מכל 10 במידה ויש לך כישורי שחקן בסיסיים. צחוק נשי – זה יותר מחצי ההצלחה. פשוט תיגש ליפיפייה שמצאה חן בעיניך, תסתכל בה מבלי לגרוע עין, ובסקרנות מרובה תאמר את הדבר הבא: "אני יודע, שזה ישמע כמו המשפט הכי בנאלי להכרות, אבל אני באמת משוכנע שראיתי אותך מתישהו". לאחר מכן תתעניין, לאיזה ביה"ס היא הלכה ותשווה לביה"ס שלך. בעניין תתעניין לאן היא נסעה לנוח בקיץ הקודם. בקיצור, תשאל כל דבר, שיעזור לה להתחבר לחיפוש בראש של המקומות, בהם יכולתם להיפגש. אחרי זה תביא הארה פתאומית, המלווה בצהלה: "זהו! כן! נזכרתי!… לא מזמן קראתי ספר על מלאכיות. את היית על כריכת הספר". מבטיח לך, שאם תגיד משפט זה בכנות מספקת, היא תחייך לכל הפחות. בשלב הבא תביט בה ותאמר: "עתה, כאשר חייכת, השתכנעתי סופית שאת באמת מלאך. תגידי, כואב ליפול מהר האולימפוס?". אחרי זה אפשר לגמור אותה ברצון להקליט את הצחוק שלה בשעון המעורר שלך, כפי שהציע רוס דג'פריס.