כאשר רק התחלתי להתחיל ולצאת עם בחורות, הבנתי שחלק מהזכרונות הכי נעימים שלי אותם אני אוהב לחלוק עם חבריי, מקורם ברגעים בהם אחד מאיתנו נקלע למצב לא נעים. כאשר אנו מביטים לאחור על מצבים אלה, אנחנו בדרך כלל צוחקים עליהם, ועל עצמנו – כמה טיפשי התנהגנו אז.
חשבתי על זה ביתר תשומת לב והבנתי, שמקרה בו בחורה דוחה אותך מעצמה שאופן בוטה ומעליב, זה מאורע שעם הזמן יראה כדבר משעשע מאוד. אני מתאר לעצמי איך אני משוחח עם חבר בערך באופן הבא: "זוכר איך ניגשתי אז לבחורה ההיא בחנות ואמרתי "הי", והיא אמרה שלא יוצאת עם בחורים שהולכים עם מכנסיים קרועים. חה-חה…….".
תחשוב על כך בצורה הבאה: כל כישלון שלך – זאת חוכמה, זה ניסיון אותו אתה יכול לחלוק עם חבריך ולצחוק עליו. אם אין לך חברים, איתם אתה יכול לחלוק דברים אלה ולהתבונן בהם עם חוש הומור, מן הראוי שתחפש אותם.