בזמן שאתה מטייל ברחוב, הולך לעבודה, מהעבודה, אוכל צהריים במסעדה, עוברות ליידך מאות בחורות חתיכות, וברבות מהן אינך מבחין כלל.
אבל מישהו אחר מבחין. פעם אחת מכרה שלי (נקרא לה דנה) נסעהלדיון אל חבר שלי (נקרא לו דני). בזמן הדיון חוץ מדנה ודני נכחו עוד אנשים, אבל העניין לא בהם. בעודי מכיר את דני, ידעתי שאם לא להזהיר אותו, הדיון יהפוך למשחק "בואו נפתה את דנה כולם". ביקשתי ממנו לא לעשות לדנה עיניים. כאשר דנה חזרה והדיונים, ניא אמרה שהם אברו בהצלחה, אלא שרק דני עשה לה עיניים בצורה פעילה במיוחד. ובכלל התנהג באופן מוזר כאשר שמע במזדרון דפיקות של עקב נשי. הוא מייד קפץ והסתכל מי הולך' , נתן סימנים משונים, לפעמים סתם הלך לו לכמה דקות, וחזר עם מראה גאה. כאשר התקשרתי לדני ושאלתי אותו במה העניין, הוא ענה שהשתדל בכל כוחו לא לעשות לדנה עיניים. ובכלל, נעלב עלי באומרו שהקנטתי את דנה שתחשוב עליו רע.
מישהו בפורום שלנו כתב שבשביל ללמוד את אומנות הפיקאפ צריך לגשת לבחורות 70 פעם….לאחר מכן הפחד נעלם.
אבל דני נוהג אחרת. עד כה הוא פוחד סתם כך לגשת לבחורה. אבל למרות זאת הוא מוקף בחורות כל הזמן, וכל הזמן מכיר חדשות וחדשות.
פשוט דני בכל שנייה של קיומו מכוון לחיפוש בחורות. ואם הוא שם לב לבחורה, הוא עושה הכל על מנת שהיא תשים אליו לב גם.  הוא תופס את מבטיה, מחייך אליה, קורץ לה כל הזמן. ואם הבחורה מתחילה לחייך בבושה, או ליישר את שיערה (תקרא את הכתבה על 12 הסימנים לתשומת לב נשית), דני מייד ניגש אליה ומתחיל בשיחה.
כל הזמן להכריח את עצמך לגשת, לאנוס את עצמך… בשביל מה? אם אפשר פשוט להנות מהחיים, להסתכל לצדדים ולחייך לבחורות. ולאלה שמחייכות בחזרה, לגשת. ולהתחיל בשיחה. על כך איך להתחיל שיחה אנחנו עוד נכתוב מספר רב של כתבות, ובינתיים אפשר לקרוא על דפוסי הכרות מוכנים עם בחורות.